'המרחב הפוטנציאלי' הינו מונח בו השתמש ויניקוט כשהתייחס לאזור ביניים המתאר חוויה של האדם הנמצאת בין פנטזיה למציאות. מקורה של התיאוריה נובעת מן המרחב הפיזי והנפשי שבין האם לתינוקה. התיאוריה מכוונת לראות תמונה רחבה יותר מאשר רק את עולמו הפנימי של המטופל/ת, היא בעצם מדברת על המפגש עם הסביבה ומתייחסת לתחום הביניים שנוצר בין הנפש לסביבה ומה שנולד מהאינטראקציה הזו נקרא 'המרחב הפוטנציאלי' (מתוך אוגדן, 2003). כך למעשה, באמצעות שימוש בכלים השלכתיים שונים מתרחשת עבודה עקיפה עם תכנים ורגשות אשר אינם עולים באופן ישיר בדרך כלל. יציאה מהעולם הרציונאלי ומעבר לדמיון ומשחק בדרכים שונות מייצרת מרחב בטוח ומוגן לביטוי רגשי עבור בני/ות הנוער. 

בהתבסס על התיאוריה הזו, ההכשרה תעסוק בכלים השלכתיים והפוטנציאל העצום שלהם בעבודה עם בני/ות נוער. המשמעות של יצירת והחזקת קשר באמצעות משחק, בישול, מוזיקה, ספורט ועוד.